אחת התמונות ברצף האסוציאציות שעולות לי כשאני חושבת על המילה חול, היא תמונה שלי כילדה משחקת בחול, בונה טירות, יוצרת בורות, או אגמים קטנים לאיסוף מי הים. אפילו נהנית מגלי הים שהורסים את המשחק ומאפשרים לי לבנות מחדש. בתמונה נוספת אנחנו הילדים "קוברים " את הידיים או מכסים אחד את השני בתוך החול. המשחק בחול תמיד לווה בהנאה רבה, צחוקים והרבה דמיון שהושקע בבניית האלמנטים בחול.

 

המשחק הטיפולי בארגז חול מתרחש בתוך חדר הטיפול, כאשר החול נמצא בתוך מגש צבוע בצבע כחול עמוק, כצבע הים ומלא בחול ים.

זו שיטת טיפול על פי הגישה היונגיאנית שפיתחה מרגרט לוונפלד רופאת ילדים ופסיכיאטרית אנגליה, אחרי שקראה מאמר אקדמי בו תיאר פסיכולוג אחר את משחק שני בניו בעזרת מיניאטורות. הילדים במשחקם פתרו בעיות שנתקלו במציאות יומם. לוונפלד החליטה להכניס לקליניקה שלה חפצים קטנים, צעצועים, מיניאטורות וארגז חול, ואפשרה לילדים המטופלים אצלה לשחק בעזרתם. היא קראה לשיטה "טכניקת העולם". באמצעות החפצים יכלו הילדים לבנות את עולמם בחדר הטיפול.

 

דורה קאלף הפסיכואנלטיקאית היונגיאנית פיתחה את השיטה וקראה לה טיפול במשחק בארגז חול.

היא שילבה בשיטה זו תיאוריות שהפסיכולוג יונג והיא הביאו מהמזרח. העבודה בארגז החול דומה לדמיון פעיל בו המטופל יוצר תמונת נפש עדכנית לאותו מפגש בעזרת המיניאטורות. דורה קאלף  נתנה לכל מיניאטורה סימבול, כאשר החפץ הופך לסימבול הוא מכיל בתוכו עולם ומלואו, יותר מאשר המילה עצמה.

 

במפגש הטיפולי ניתנת למטופל אפשרות לארגן את העולם בהתאם לעולמו הפנימי, באמצעות שימוש בחול והמיניאטורות הסימבוליות, בתוך הגבולות המתוחמים של ארגז החול. המטופל נעזר במגוון רחב מאוד של מיניאטורות סימבוליות, וחומרי טבע כמו צדפים, נוצות, אבנים, ובחול עצמו. המטופל יכול לבחור לעבוד בארגז חול יבש, או ארגז חול רטוב. באמצעות המשחק היצירתי בחול מתרחשים תהליכים מודעים ולא מודעים, הבאים לידי ביטוי בצורה תלת מימדית כמו בחלום שאנחנו חולמים ורואים תמונות. העבודה בחול נעשית באופן ספונטני ברמה הטרום מילולית ולכן התמונה המתקבלת, לעיתים מקדימה תהליכים מודעים של המטופל. תוכן החוויה הפנימית כפי שמופיעה בארגז החול מקדימה תהליכים חיצוניים במציאות של המטופל.

 

העבודה בארגז החול מכניסה את המטופל לתהליך מדיטטיבי (בדומה למדיטציה) בו הוא שקוע בעבודה בחול ובבחירת המיניאטורה המדויקת שהוא זקוק, כדי לדייק באמירה האישית שלו. כמו כן גם למיקום ולכיוון המיניאטורה בארגז החול יש משמעות אישית, והיא צריכה להיות מותאמת לתמונה הפנימית שהמטופל יוצר לעצמו.

בסיום הכנת מגש החול, המטופל יכול לשתף את המטפל בסיפור על תמונה שיצר, אבל הוא לא חייב. התמונה מדברת בזכות עצמה. המטופל יוצא מהטיפול כשבזיכרונו התמונה שיצר. בסיום כל  טיפול, המטפל מצלם את תמונת החול שנוצרה, ולמעשה אוסף את רצף תמונות החול שהמטופל יוצר לאורך המפגשים. כשהמטפל והמטופל מחליטים על סיום הטיפול, המטפל מגיש את אלבום תמונות מגשי החול שהמטופל יצר לאורך המפגשים ומשוחחים על התהליך שהמטופל עשה כפי שמשתקף בתמונות מגשי החול.

 

משחק בארגז חול מתאים לכל גיל ולהתמודדות בכל מצב רגשי. במצבים של איזון, נראה תמונת חול יותר הרמונית מבחינת מבנה ותוכן, ואילו במצבים פחות מאוזנים נראה תמונות חול מוצפות, מפורקות ובעלות תכנים כאוטים.

 

תפקידו של המטפל בטיפול במשחק בארגז חול הוא להיות עד והד. כלומר להיות עד כצופה לתהליכים שקורים ומתפתחים בטיפול, וגם להיות הד- כקול לאמירות של המטופל ולשקף למטופל את מה שעשה. לא חייבים לתת פירושים למטופל. אבל המטפל חייב להבין תהליכים שמתרחשים תוך כדי הטיפול.

 

מטפל במשחק בארגז החול צריך ידע מעמיק בשפת הסימבולים, באמנות, אגדות, מיתוסים, בנוסף על ידע בפסיכולוגיה. בנוסף המטפל צריך לתת מרחב חופשי ומוגן למטופל כדי שיוכל לבטא את עצמו בעבודה בארגז החול.

©כל הזכויות שמורות לטלי רוזן, אין להעתיק או לקחת חלקים מהכתוב

טיפול במשחק בארגז חול

© 2017 by PromoteUs

  • facebook
  • Twitter Round
  • googleplus
  • flickr

צרו קשר

  • Instagram
  • Facebook - Black Circle