© 2017 by PromoteUs

  • facebook
  • Twitter Round
  • googleplus
  • flickr

צרו קשר

  • Instagram
  • Facebook - Black Circle

 

הורים רבים המגיעים עם ילדם לטיפול אצל מטפל המתמחה בטיפול בילדים, יוצאים לאחר פגישת ההכרות עם המטפל שואלים  עצמם "מדוע עלי לשלם (למטפל) על משחק עם הילד? הרי אני יכול/ה לעשות זאת לבד”. אבל טיפול במשחק אינו רק משחק ילדים.

 

  למעשה טיפול במשחק עם ילדים מצריך הכשרה מיוחדת. צריך להבין את שפת המשחק, מה הילד התכוון לומר בדרך המשחק שלו, בבחירת המשחק, ובבחירת המילים שהוא השתמש. למעשה לכל דבר שמתרחש בחדר הטיפול יש משמעות שהמטפל מנתח על מנת להבין מה רצה הילד לומר, או מהי החוויה שהילד חווה ורוצה להעביר באמצעותו את המסר, שלא היה נותן לו ביטוי אילו לא שיחק במשחק במסגרת מוגנת ובטוחה.

 

בשפה האנגלית, למילה משחק יש מספר מובנים השונים מהותית ביניהם. למשל:

game, acting, play  במאמר זה אתייחס למשחק במובן  play  כלומר, משמעות המשחק היא כאשר הילד משחק בחפץ- בובה, מכונית, חרב, בית, ולא כמו משחק חברתי מובנה.

 

דונאלד ויניקוט היה רופא ילדים, פסיכונליטקאי ופסיכיאטר של ילדים, אשר פיתח חשיבה על משחק כמרכיב חשוב בחיים וגם בטיפול נפשי. הוא הגדיר את המשחק כגשר בין המציאות הפנימית והחיצונית. ויניקוט ראה במשחק אקט חיצוני להשגת בריאות נפשית, ככלי העיקרי שבאמצעותו אדם יכול לממש את עצמו וכגרעין החיים האמתיים.

  אמיליה פרוני (2002) במאמרה על משחק, מונה פונקציות רבות שתיאורטיקנים רבים בחרו לתאר את תרומתו וחשיבותו של המשחק כמקור ל:

  •       הגנה בפני עצבות.

  •       כנחמה.

  •       כפורקן.

  •       כאמצעי שליטה.

  •       כאמצעי לגילוי עצמי, כחיקוי.

  •       אמצעי ביטוי.

  •       אמצעי להיזכרות.

  •       כאפיק לתקשורת בין אישית.

  •       כדרך לחוות ולעבד ואבדן.

  •       כדרך לייצר הפרדה בין "אני" "ללא אני".

 

  גם הורים משתמשים במשחקים במטרה להשיג דבר מילדיהם, לגרום להם לעשות דברים "אם תעשה את..... נשחק אחרי"  או לריכוך פעולה מסוימת, או כהימנעות מעימות.

  משחק משלב תמיד שני אלמנטים: האחד חשיבה יצירתית ועשייה והשני אלמנט ההנאה. כשאנחנו רואים שהילד שלנו לא משחק, לא לבדו ולא עם חבריו הדבר בתחילה מחמיץ את ליבנו, ואם הוא נמשך זמן רב הוא מתחיל להדאיג אותנו ומדליק לנו נורה אדומה. מדוע? כי המשחק הוא השפה הטבעית של הילד לומר את דברו ולהתבטא גם ובראש ובראשונה לא מילים. כל תינוק מתחיל לחקור את סביבתו על ידי נגיעה בחפצים שונים, טעימתם בפה, ואחר כך בהסתכלות על החפץ מכל הכיוונים. בשלב מאוחר יותר הוא מתחיל לשחק ולהמציא לו שימושים שונים. למשל מקל יכול להפוך לחרב, קופסה יכולה להפוך לטירה, או סירה. במידה וילד אינו מפגין סקרנות מינימלית כלפי צעצועים או חפצים, הוא מעורר בנו תמיהה ודאגה. מכאן חשיבותו של המשחק ככלי לביטוי עצמי פנימי רגשי, וככלי לחוות את העולם החיצוני.

 

  ניתן לעמוד על אופיו ואישיותו של הילד המשחק על פי משחקו. למשל, יש ילדים השומרים את המשחק לעצמם ואינם מוכנים לחלוק אותו עם אחרים (זה תואם גיל אך לא תמיד, ולא רק. ניתן לראות ילדים בוגרים שעדיין מתקשים לחלוק את משחקם עם חבריהם) ולעומתם ילדים המוכנים לתת ולשתף אחרים. יש כאלה שעסוקים בבניה ובתכנון ולעומתם ילדים, שמשחקם מאופיין באלימות על ידי הרס של משחקם או של אחרים- כאילו מתקשים לראות משהו שלם. יש שמשחקם שלוו ורגוע והם מרוכזים בו במשך שעות ולא שומעים את המתרחש סביבם, לעומת ילדים שחייבים את תשומת לב כל הסובבים אותם. ילדים ששקטים במשחקם, לעומתם ילדים שלא מפסיקים לדבר. ילדים שמחצינים אלימות ומשחקם מאופיין במלחמות, הרג, חרבות אקדחים ועוד, לעומתם ילדים שמשחקים בבובות ומשחקם עדין. רפרטואר מאפייני המשחק רב ואישי לכל ילד, ולכן הוא משקף את אישיותו וצרכיו של כל אחד.

 

  בזמן המשחק הילד בורא לו עולם שלם שהוא עולמו הפנימי הרגשי כפי שהוא מתרגם לעצמו את חוויותיו, ובנוסף והוא מבטא גם את העולם שהוא חווה במציאות. ילד שחווה אלימות בבית מחצין את התנהגותו גם בחדר הטיפול, אך עם התקדמות הטיפול הוא לומד באמצעות המשחק עם המטפל דרכים נוספות לגיטימיות לבטא את עצמו.

במסגרת הטיפול, בסביבה מוגנת, לא ביקורתית או שיפוטית, עם יכולת הכלה, קבלה והבנה למצוקתו, יכול  המטופל/ הילד לחוות תיקון או הקלה לחוויות פוגעות שחווה, להקל על הכאב הרגשי, לקבל כלים וכוחות להתמודד עם סיטואציות שונות, וללמוד למצוא דרכים אלטרנטיביות לגיטימיות מקובלות ולא פוגעות בעצמו או בסביבתו, לבטא את רגשותיו באמצעות שיקוף נכון ומקצועי של המטפל תוך כדי משחקו של הילד.  באופן זה יכול הילד לחיות חיים מהנים יותר, להיות בעל כישורים תואמים בחברה בה הוא נמצא בבית, בחברת ילדים, או בבית הספר.   

 

ביבליוגרפיה

  פרוני אמיליה (2002) המשחק - מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד

©כל הזכויות שמורות לטלי רוזן

play therapy טיפול במשחק אינו משחק ילדים