איך לומדים "להרגיע את הסערה"? כך נראה טיפול בוויסות רגשי

הורים רבים מגיעים לקליניקה ושואלים: "אז מה אתם עושים שם בפנים? איך משחק או ציור עוזרים לילד שלי להפסיק להתפרץ או להסתגר?".

 

אם נחשוב על זה לרגע, ויסות רגשי הוא כמו "טרמוסטט" פנימי. לכולנו יש כזה. לפעמים הטרמוסטט של הילד רגיש מדי – הוא מתחמם בשנייה מכל מילה, או קופא לגמרי כשקצת קשה לו. בטיפול, אנחנו לא מחליפים את הטרמוסטט, אלא מלמדים את הילד איך להשתמש בכפתורים שלו בצורה יעילה יותר.

 

אז איך זה קורה בפועל? הנה השלבים של העבודה המשותפת שלנו:

 

1. לומדים להכיר את "השפה של הגוף"

לפני שרגש הופך להתפרצות, הגוף תמיד שולח סימנים. הילד אולי מרגיש דופק מהיר, ידיים מאוגרפות, או "פרפרים" לא נעימים בבטן. בטיפול, דרך משחקי תנועה או יצירה, אנחנו עוזרים לילד להפוך ל"בלש" של הגוף שלו. כשהוא לומד לזהות את הסימן הקטן כשהוא עוד קטן, הרבה יותר קל לעצור לפני שהסופה מגיעה.

 

2. נותנים שמות ל"אורחים" שבאים לבקר

לפעמים הילד פשוט מרגיש "רע", והתסכול הזה מתבטא בצעקה או בבכי. אנחנו עוזרים לילד להבין שמה שהוא מרגיש הוא לא "אני רע", אלא "הגיע לבקר אותי אורח שקוראים לו כעס" או "העלבון נכנס עכשיו לחדר". ברגע שלרגש יש שם, הוא פחות מפחיד. אנחנו משתמשים בצבעים, בחומרים ובדימויים כדי להפוך את הרגש למשהו שאפשר להסתכל עליו מבחוץ ולדבר עליו.

 

3. בונים "ארגז כלים" אישי להרגעה

לכל ילד מתאים משהו אחר. יש ילד שזקוק למגע חזק בחומר (כמו פלסטלינה או חימר) כדי להוציא אנרגיה, ויש ילד שצריך פינה שקטה ודמיון מודרך.

בטיפול אנחנו מתנסים ב"מעבדה":

מה עוזר לי כשאני בלחץ?

אולי נשימות מיוחדות?

אולי לחיצה על כדור לחיץ?

אולי ציור של המקום הבטוח שלי?

​

המטרה היא שהילד יצא מהחדר כשהוא יודע בדיוק מה "התרופה" האישית שלו ברגע של קושי.

 

4. מתאמנים "על יבש" כדי להצליח "על רטוב"

הקליניקה היא מקום בטוח לטעות בו. דרך משחקי תפקידים, משחקי קופסה או יצירה משותפת, אנחנו מייצרים מצבים שמעוררים רגש (כמו להפסיד במשחק או להתמודד עם ציור שלא הצליח). שם, בזמן אמת אבל בסביבה מוגנת, אנחנו מתאמנים על התגובות החדשות. הילד חווה הצלחה בשליטה על הרגשות שלו, והחוויה הזו נרשמת אצלו ככוח וכיכולת.

 

5. הופכים אתכם, ההורים, לשותפים לדרך

ויסות רגשי הוא לא שיעור פרטי שהילד לומד לבד. חלק בלתי נפרד מהעבודה הוא הקשר בינינו לבינכם. אנחנו לומדים יחד איך אתם יכולים להיות ה"עוגן" של הילד כשהוא בשיא הסערה, אילו מילים להגיד (ואילו לא), ואיך לייצר בבית סביבה שעוזרת לכולם להישאר רגועים יותר.

 

בשורה התחתונה: העבודה על ויסות רגשי היא תהליך של בניית ביטחון עצמי. כשהילד מרגיש שהוא מסוגל לנהל את הרגשות שלו, ולא שהם מנהלים אותו – הוא מתפנה ללמוד, ליצור חברויות ופשוט ליהנות מלהיות ילד.